על דיאטה לסוכרתיים כתב לנו דר' ניר עמיר.
כלים מתוך הרפואה הסינית על מנת לשפר את ההתמדה בתזונה אצל חולים סוכרתיים
מאת: ד"ר ניר עמיר, מייסד ומנהל אקדמי של מכללת תמורות ומנהל המחלקה לרפואה אלטרנטיבית לילדים בבית החולים וולפסון
סוכרת מבוגרים היא מחלה מטבולית מרתקת. זוהי אחת המחלות הבודדות שטיפול תזונתי יכול להוות מענה דרמטי ולעתים מוחלט עבור המטופל. עם זאת, אנשים רבים חולים בסוכרת ואינם מצליחים להתמיד בהמלצות הנמסרות להם. הרפואה הסינית המסורתית גורסת שבעיית הסוכרת היא לא רק התזונה הלקויה אלא, בעיקר, הדפוס המנטאלי הגורם לאנשים מסוימים להיות משועבדים דווקא למזון שמזיק להם. דפוס זה קיים גם בגלל הרגלים סביבתיים, חינוכיים וחברתיים אך גם בגלל הפרעה באיזון האנרגטי, כפי שאנשים הבוחרים ללמוד רפואה סינית מיטיבים לתאר.
כ 90% מכלל סוגי הסוכרת היא סוכרת המבוגרים. תופעה זו נגרמת בשל חוסר תגובה נאותה של קולטני הגוף לאינסולין. כדי לפצות על התגובה המופחתת הלבלב מגביר את הפרשת הורמון זה, תהליך שממשיך עד לפגיעה תפקודית מלאה בתאי יצור האינסולין. בשלב זה המטופל יצטרך להיעזר באינסולין. הסוכרת מאפיינת אנשים מבוגרים (מעל גיל 40) ובעל משקל יתר. בשל הסיבוכים הקשים והמרובים יש לאתר את הסוכרת עוד בשלבים שהיא סמויה מעין. בדיקות מעבדה חיוביות יובילו להתחלת טיפול עוד לפני שהמטופל מרגיש ברע. שמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם יאפשרו איכות חיים ובריאות סבירה לאורך זמן.
אך קודם שנגע בדרכים להתמודד עם בעיית חוסר ההיענות לטיפול נכיר את התפיסה הסינית העומדת מאחורי מחלת הסוכרת. המחלה מוכרת עוד מהעת העתיקה. אז היא נקראה בסינית Xiao-Ke שפירושו "בזבוז וצימאון". הכוונה למחלה בה האדם צמא אך משתין בתדירות גבוהה. התפיסה הסינית מעריכה שלכל בעיה אנטומית יש גם רקע פיזיולוגי – אנרגטי. למשל האנרגיה של הכליות היא מכלול מייצג של כל תפקודי הכליה כפי שאנו מכירים ברפואה המערבית ובנוסף, תפקודים נוספים המיוחסים למערת זו על פי הסינים. באופן זה ניתן להתייחס לסוכרת כמחלה הפוגעת בשתי מערכות עיקריות:
מערכת טחול-לבלב – הרפואה הסינית מבדילה בין הטחול ללבלב אך מייחסת לשניהם פעולות מסוימות משותפות. באופן כללי, איברים אילו אחראיים על פירוק וספיגה של המזון ממערכת העיכול אל הדם, על עיבוד המזון בתוך התאים והפיכתו לחומרים חיוניים ועל שינוע נוזלים ומניעת הצטברותם או הפיכתם ל"ליחה" תופעה שיכולה להתבטא בבצקת או בתופעות של הפרשות צמיגות במקומות שונים בגוף.
מערכת הכליות-שתן – הרפואה הסינית מייחסת לכליות תפקידים מגוונים בדומה לרפואה המערבית. כך למשל, בנוסף לתפקידה העיקרי בסינון הדם מרעליו, הכליות גם אחראיות על מח העצמות (באמצעות הורמון המייצר דם), על העצמות (באמצעות משק הסידן והזרחן), על משק הנוזלים בגוף, על לחץ דם ועל תפקידים מגוונים ורבים אחרים.
פגיעה בטחול-לבלב
תופעה זו נחשבת למקדימה את המחלה. פגיעה במטבוליזם יכולה להתרחש הן על רקע סיבות מולדות והן על רקע תזונה לקויה אשר מחלישה את מערכת העיכול ומובילה לספיגה לא תקינה של המזון. המזון, במקום להתפרק לאנרגיה הופך לחומרים לא רצויים המצטברים בגוף (למשל שומנים, אך לא רק).
התפיסה הסינית מייחסת לטחול גם היבטים נפשיים. שינויים מטבוליים חלים לא רק על המזון אלא גם על הרגשות. כאשר המערכת פגועה, קיימת פגיעה מקבילה גם בכושר לקיחת החלטות ועמידה במחויבות שאנו לוקחים על עצמנו. אנשים עם מערכת "טחולית" חלשה משנים דעתם לעתים קרובות, לא קובעים לעצם גבולות ברורים (כלומר מציבים גבולות לא ברורים שקל לחרוג מהם) ונוטים לחשוב יותר מידי אך לא ממש לבצע.
במקרים אילו, חיזוק האנרגיה הטחולית עשויה לסייע לאדם להציב עבור עצמו גבולות ולמלא החלטות שהציב. למשל עמידה בהחלטות תזונתיות.
פגיעה בכליות
הפרעה בתפקוד האנרגטי של הכליות מאפיינת מצבים מתקדמים יותר של המחלה. ככל שהמחלה תהיה יותר כרונית כן נגלה שהכליות יותר מעורבות. פגיעה בתפקוד הכלייתי עלול להוביל לא רק ליתר לחץ דם, אנמיה, עייפות או בצקות אלא גם לשינויים נפשיים מסוימים המיוחסים לאנרגית הכליות. בין התופעות הנפשיות המיוחסות לכליות כוללים גם את כוח הרצון מחד והתמודדות עם פחדים מאידך. כאשר אדם סובל מבעיה בכוח הרצון הטיפול כולל התייחסות לאנרגיית הכליות.
הגישה הטיפולית ברפואה הסינית
הגישה המסורתית לטיפול על פי הרפואה הסינית כוללת קווים המשיקים לגישה המערבית. הנחיות התזונה דומות בעיקרן לאילו שמקובל בעולם המערבי גם אם הטרמינולוגיה מעט שונה. למשל, התפיסה הסינית מעריכה שמזונות מסוימים עלולים לפגוע בתפקודי הטחול-לבלב. עיון זריז ברשימת המזונות הלא מומלצים מעלה שהמשותף להם הוא ערך גליקמי גבוה. גם הרפואה הסינית וגם המערבית ממליצות על התערבות כימית בגוף כאשר הטיפול התזונתי אינו נושא תוצאות. בעוד שהרפואה המערבית נוהגת להשתמש בתרופות הסינים השתמשו בצמחי מרפא אשר מחקרים מצביעים על יכולתם להפחית את רמות הסוכר בדם ולווסת את רמות האינסולין.
הרפואה הסינית מציעה כלים נוספים להתמודדות עם תופעת הסוכרת ובניהם דיקור וטיפולי מגע. למרות שגם ברפואה הסינית מכירים שטיפולים אילו אינם מכסים את הצורך בתיקון תזונתי מקיף ולעתים בהתערבות כימית, הרי שהתועלת המשלימה באתה לידי ביטוי במספר מישורים:
א – תמיכה בטיפול התזונתי / צמחי – דיקור וטיפולי מגע כמו שיאצו או טווינא תומכים בטיפולים המקובלים הן ברמה הפיזיולוגית (איזון רמות הסוכר) והן ברמה האנרגטית (תמיכה באנרגיית הטחול-לבלב או הכליות).
ב – הרפיה ושיפור איכות חיים כללית – חולי סוכרת יכולים לסבול מבעיות כלל מערכתיות. טיפול בדיקור או במגע עשוי להפחית לחץ דם, לשפר זרימת דם או תפקוד עצבי לגפיים ולתרום לאיכות החיים הכללית באמצעות שיפור שעות שינה או הפחתת מתח וחרדה.
ג – שיפור היענות המטופל לתזונה – העובדה שהמטופל נפגש עם המטפל פעם בשבוע מאפשרת מעקב איכותי אחר התמדתו בתזונה, מסייעת למטפל לתמוך בנקודות המשבר של המטופל ומעודדת אותו לנקוט בפעילות גופנית, גם אם מתונה ביותר. המצאות במסגרת מעצימה את המוטיבציה של המטופל לשמר הצלחות. במקרים רבים בוחר המטפל להיות בקשר עם הצוות הרפואי של המטופל ולעבוד בשיתוף פעולה איתו.
לסיכום
אנו רואים כי גישה רפואית עתיקה עשויה להשתלב היטב בתוך העולם הרפואי המודרני ולתת מענה משלים שמשפר את התמדת המטופל בקיום המלצות התזונה שנמסרו לו והפחתת מתח ולחצים אשר מהווים גורמי מכשול עבורו. שילוב שתי שיטות הרפואה – המערבית והמזרחית – תורמות למכלול איכות החיים של המטופל ועשויות למנוע מצבי תחלואה אשר ללא הקפדה על המלצות הרפואה, לבטח יופיעו.
הוידאו המעניין כאן על סוכרת ותזונה נכונה, יכול להשלים לכם את התמונה
מה דעתכם?
אתם מוזמנים להביע דעה בתיבת התגובות למטה.
