סטרס והרזיה – אנשים שונים מתמודדים עם לחץ בצורות שונות.
כשמדובר באוכל ולחץ, יש כאלה שמפסיקים לאכול בגלל הלחץ, ויש כאלה שלא מפסיקים לאכול בגלל הלחץ.
אצל שניהם המצב לא טוב: אלה שהתיאבון נעלם בגלל הלחץ בדיוק כמו אלה שהתיאבון עובד שעות נוספות בגלל הלחץ.
למרות "המצב" ואולי בגלל "המצב" חשוב לנו לשמור על איזון ובריאות הגוף, כיון שבריאות הגוף קשורה בבריאות הנפש.
כן, אני מבינה שאולי "זה לא בראש" שלכם, וזה בסדר.
אבל אני עדיין רוצה לגעת בנושא ההתמודדות עם נושא האוכל בזמן לחץ.
לחץ גבוה גורם לגוף שלנו להפיק הרבה מהורמון הקרוי קורטיזול.
קורטיזול הוא הורמון חשוב, שאמור להכניס את הגוף למצב מגננה בשעת סכנה.
בעולם החי, לדוגמא, כשאריה תוקף זברה, רמת הקורטיזול בגוף של הזברה עולה, היא נמלטת במהירות מתוך הגנה, בורחת לאריה, מגיעה למקום בטוח ורמת הקורטיזול יורדת חזרה לרמת הנורמלית.
הבעיה אצלנו היא שכל החיים שלנו אנחנו בלחץ. החיים היומיומיים מלחיצים. לכן, גופנו מאבד בהדרגה את היכולת להבין ש"הסכנה חלפה" ולהוריד את רמת הקורטיזול חזרה לרמה הנורמלית.
מכאן – שאנחנו חיים בלחץ תמידי, ושבימים כמו אלה הלחץ עולה עוד יותר ומגיע לרמות שיא.
בשורה התחתונה – ככל שאנחנו מצויים בלחץ לפרקי זמן ארוכים יותר, כך גדלה רמת הקורטיזול בגוף.
מה הקשר בין הורמון הקורטיזול למצב של השמנה? של אכילת יתר? של הפסקת אכילה?
המחקר הרפואי וההוכחות המדעיות מצביעים בבירור על כך שרמות גבוהות של קורטיזול, המופרשות לאורך זמן, כתוצאה מלחץ מתמשך, מתישות את גופנו ופוגעות בבריאותנו בטווח הארוך.
בין ההשפעות השליליות שיש למצב זה, ניתן למנות תופעות כגון תיאבון מוגבר ותשוקת יתר למזונות מסוימים. מכיוון שאחד התפקידים העיקריים של הקורטיזול הוא לעודד את הגוף "לתדלק" מחדש את מאגרי האנרגיה שלו, שהתרוקנו כתוצאה מהתגובה ללחץ.
רמות גבוהות של קורטיזול גורמות לתחושה מתמשכת של תיאבון מוגבר
התוצאה היא, שאנחנו רעבים כול הזמן. בנוסף לכך, סוג השומן שנאגר בגוף כתוצאה מעודף התיאבון הנובע מלחץ, נוטה להתמקם באזור הבטן. בנוסף לבעיה האסתטית שיוצרת הצטברות השומן באזור הבטן, שומן מסוג זה מעלה את הסיכון ללקות במחלות לב, סוכרת וסרטן.
סטרס והרזיה – איך כל זה קורה לנו?
בזמן שהגוף מרגיש בסטרס, הוא מפרק חלבון שריר כדי לייצר גלוקוז, ולאחר מכן מגביר את התיאבון כדי להחזיר את הפחמימות והשומן ששרפנו.
האמת הייתה שלא באמת שרפנו והתדלוק מחדש הינו תדלוק לא מוצדק שגורם לנו להשמין.
כך שבעולם המודרני מנגנון ההישרדות הזה לא מתאים וגורם לגוף "לתדלק" ללא צורך.
סטרס מתמשך גורם לייצור קורטיזול מתמשך מה שמביא לייצור גלוקוז, שבמצב שהגוף לא צריך אותו לצריכה מיידית הופך להצטברות שומן.
בנוסף סטרס וייצור מתמשך של קורטיזול גורמים להרגשת עייפות וחוסר אנרגיה, לכן נרצה לאכול כדי להרגיש אנרגטיים יותר, מה שיגרום לעוד הצטברות של שומן באיזור הבטן.
כן. הקורטיזול לא רק גורם לעליה במשקל, אלא משפיע גם על המקומות בגוף בהם המשקל יעלה.
מספר מחקרים מראים שסטרס מלווה ברמה גבוהה של קורטיזול נוטה לגרום להצטברות שומן באזור הבטן.
מחקר אחד הראה שלנשים בהן עודף השומן נאגר באזור הבטן, רמות גבוהות יותר של קורטיזול ומדווחות שהן חיות בסטרס יותר מאשר נשים אצלן רוב השומן נאגר באזור הירכיים.
אז אם אתם מרגישים צורך לאכול יותר, זה מסיבה פיזית לגמרי. פעילות ה"הישרדות" של הגוף היא זו שגורמת לאכילה הזו. זה לא ה"ראש" או ה"נפש"… זה הגוף.
מה עושים כדי להתגבר?
לא תמיד אנחנו יכולים להוריד את רמת הלחץ בו אנחנו חיים. למשל בימים אלה, זה ממש קשה.
אבל, מה שאנחנו כן יכולים הוא להחליט לקחת שעה אחת ביום. שעה אחת בודדה ולהקדיש אותה לרגיעה.
לשמוע מוסיקה מרגיעה, לצאת להליכה נמרצת (כן. פעילות גופנית עוזרת לרגיעה), לעסוק במדיטציה, לעסוק בתחביב מהנה (סריגה, ציור, כתיבה, בישול, כל אחד והתחביב שלו)…
כשמזהים את סימני הלחץ ומתחילים לנשנש מהרו לטלפן לחברים, ולדבר. לאוורר את הרגשות הלוחצים.
ארגנו את הסביבה שלכם .דאגו שיהיו בה מזונות זולים בקלוריות : פופקורן, תירס גמדי מקופסה או פומלה למשל, מצריכים התעסקות ממושכת עם אכילה זולה בקלוריות.
הוציאו מהבית את הנשנושים שמפילים אתכם בפח, אותם חטיפים שאינכם עומדים בפניהם כי אויבים לא מכניסים הביתה.
הקפידו שיהיה אוכל מבושל בבית שלא תצטרכו לחטוף.
מה אוכלים כדי להירגע?
הימנעו מצריכת קפאין, שהוא כידוע מעורר וממריץ ולכן גם מעלה את המתח. קפאין מצוי בשוקולד, בקפה ובתה שחור.
הגבירו צריכת פחמימות מורכבות. תפריט עשיר בפחמימות מעלה את הפרשת הסרוטונין במוח ומגביר את תחושת הרוגע והשלווה. סרוטונין משמש כחומר מרגיע ומשפר מצב רוח. כשהרמה שלו בדם גבוהה, אנו רגועים ושלווים וכשהרמה שלו נמוכה אנו עצבניים וקצרי רוח.
פחמימות מורכבות יש באורז, תפוחי אדמה, כוסמת, קינואה, חיטה ומוצריה, ושיבולת שועל וכו'.
שתו תה קמומיל, מליסה, פסיפלורה ובבונג; נמצא שהשפעתם מרגיעה ומיטיבה במצבי לחץ.
מומלץ להוסיף לתפריט אומגה 3;
מחקרים הראו שהיא משפרת מצבים של דיכאון וחרדה.
אומגה 3 יש בדגי ים, זרעי פשתן ואגוזי מלך.
תוספת ויטמינים ומינרלים; ניתן להיעזר בתוספת הנדרשת לגוף בכמות גדולה יותר במצבי לחץ:
ויטמין C חשוב מאוד במצבי מתח חריף, מאחר שהוא מנטרל רעלים מזיקים שנוצרים בגוף בזמן מתח. ויטמין C מצוי בפירות וירקות טריים כמו גמבה, כרוב, פירות הדר, עגבניות וקיווי.
ויטמיני B חשובים במיוחד בזמן מתח. ויטמיני B מצויים בקטניות, אגוזים, בוטנים גרעיני חמניות ודגנים מלאים.
אופס… כמעט שכחתי…. בעניין אלה שמפסיקים לאכול…. (ואני אחת מהם)… אל תחשבו שזו "ברכה"… מנגנון חילוף החומרים יפצה על הפסקת האוכל הזו כשיגיעו ימים רגועים יותר. לכן השתדלו לאכול כל שלוש שעות משהו קטן… רק פרי, רק פריכית עם גבינה, רק ספל תה צמחים עם פרוסה אחת של לחם מלא וממרח דל שומן… כל שלוש שעות, כדי שלא "לעצבן" את חילוף החומרים.
