כבר דיברנו הרבה על מנגנון חילוף החומרים בגופנו.
הסברנו שעל מנת לרזות צריך מנגנון חילוף החומרים להרשות לגוף לשרוף אנרגיה, לשחרר, לא לצבור שומנים בגלל שהוא מרגיש מחסור בכניסת אנרגיה.
התפקיד הבסיסי של מנגנון חילוף החומרים בגוף הוא לשמור על משקל גופנו ולאפשר לו לתפקד הכי טוב שאפשר גם בתקופות ש מחסור באוכל (אנרגיה).
כיוון שאנו חיים בחברת שפע ומחסור באוכל הוא נדיר, הופך מנגנון חילוף החומרים לסיבה בגללה אנחנו לא יורדים במשקל גם כשאנחנו בדיאטה. המשקל יורד, אבל אחדי זמן מה הדיאטה נתקעת ואנו מפסיקים לרזות.
ללא ספק מנגנונים מתוחכמים מנהלים את תהליך ההרזיה, וגם את תהליך ההשמנה.
המנגנונים האלה מבוססים על פעילות של הורמונים בגוף.
ההורמונים מאותתים למוח על רעב, על שובע, מווסתים ומנהלים מערכות שונות בגוף שגורמות לנו להשמין או לרזות.
בואו נכיר אותם (על קצה המזלג).
השפעת לפטין על הרזיה או השמנה
כבר לפני ארבעה עשורים הוצגה התאוריה לפיה לגוף יש מנגנון המווסת את משקלו, באמצעות הורמון המופרש אל הדם מתאי שומן המרוכזים ברקמות השומן, מגיע למוח ו"מדווח" על כמות השומנים בגוף. גורם מסויים "מיידע" את הגוף על כמות השומנים שבו.
כשיש מצבור שומן מספיק בגוף הוא אמור לאותת לגוף שאין לנו צורך לאכול – שאיננו רעבים.
כשהכל עובר כשורה, רמת הרעב והשובע מתאזנים היטב.
איזון נכון של המנגנון הזה תלוי בשליחה תקינה של המסר השבע למוח – וקליטה תקינה של המסר במוח.
על מנת ששתי הפעולות האלה, השליחה וקליטה של מסר השובע, יעבדו היטב, פועל בגופנו הורמון הנקרא 'לפטין'.
ה'לפטין' הוא הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות.
משם זורם הלפטין במחזור הדם עד שהוא מגיע אל המוח. ההורמון ממלא תפקיד מרכזי בוויסות צריכת אנרגיה והוצאתה דרך ויסות התיאבון וחילוף חומרים.
הוא מורכב מ-167 חומצות אמינו ושמו נגזר מהמילה היוונית Leptos שפירושה "רזה".
הורמון הלפטין מופרש מרקמת שומן (כמות ההורמון בגוף גדלה או קטנה ביחס לרמת השומן בגוף).
הלפטין מדווח להיפותלמוס (בהיפותלמוס יש איזור, המכונה "מרכז השובע" ובו בעיקר מרוכזים הקולטנים ללפטין) על מצבי שובע, ומפחית את התיאבון, וכתוצאה מכך יש ירידה בתצרוכת הקלורית.
במצבים של רעב, תת תזונה או אנורקסיה, רמות הלפטין תהיינה נמוכות.
אצל אנשים בעלי עודף משקל, רמות הלפטין תהיינה גבוהות,
וכבר בתחילת המאה קישרו בין העובדות שאנשים פגועים בהיפותלמוס הפכו שמנים.
ואכן, הסתבר שבהיפותלמוס יש איזור, המכונה "מרכז השובע" ובו בעיקר מרוכזים הקולטנים ללפטין.
לפטין – הבעיה
מסתבר שאם יש לכם בעיה לרזות, אם אתם מרגישים רעב תמידי, דחף לנשנש – יתכן שיש לכם חוסר איזון ברמת הלפטין בגוף, או שהגוף יוצר מספיק לפטין, המאותת למוח שאין צורך לאכול כי יש מספיק שומנם צבורים בגוף, אבל המוח לא קולט את המסר.
כך או כך התוצאה דומה – אנחנו ממשיכים לנשנש ולהשמין עוד ועוד.
כשיש בעיות בבלוטות בגוף או בעיות בחילוף החומרים, ייתכן שהגוף לא מייצר מספיק לפטין.
בנוסף, כשיש בעיה בקליטת המסר שהלפטין מעביר למוח (כנראה בגלל רוויון של הרצפטורים ללפטין בהיפותלמוס), נוצר אותו מעגל קסמים אכזרי הגורם לנו לאכול עוד ועוד ולהשמין.
מעבר לכל זה, הוכח במחקרים רבים כי אנשים שמנים נוטים לפתח תנגודת ללפטין, בדיוק כמו שחולי סוכרת type2, נוטים לפתח תנגודת לאינסולין.
נראה שבאנשים שמנים האופן בו לפטין מפקח על תחושת הרעב והשובע פגום באופן כלשהו, וכך הגוף אינו מקבל באופן ראוי את תחושת השובע לאחר אכילה.
איך לפתור תנגודת לפטין
ארוחת הבוקר הנכונה להרזיה
– פתיחה של היום, הערת המנגנונים השונים בגוף על ידי הכנסה של אנרגיה בבוקר (ארוחת בוקר), היא הצעד הראשון ליום של איזון רמות ההורמונים בגוף – והרזיה.
אכילה של ארוחת בוקר מבוססת חלבון רזה (ביצה, גבינה, טונה, חומוס וכדומה) בתוספת ירקות חתוכים ומעט שומן איכותי (טחינה, אבוקדו, אגוזים וכד') היא האידאלית.
אכילה של פחמימות על הבוקר מבטיחה שכעבור זמן לא רב תחושו שוב רעב, תרגישו צורך לאכול עוד משהו, כוס קפה שניה עם עוגיה או משהו…
הפחמימות של ארוחת הבוקר יתפרקו במהירות, יעלו את רמת האינסולין בגוף, ויירדו במהירות לאחר מכן. הירידה של רמת האינסולין בגוף תאותת למוח שיש צורך לאכול שוב… וכך אנו מבססים בגוף מעגל אכזרי של השמנה.
שינה מספקת מפתח להצלחה בהרזיה
– כשאנחנו עייפים הגוף מחפש מקור לאנרגיה נוספת, אנרגיה מזינה, מהירה – פחמימות.
במקום לאכול משהו כדי להתעורר, כדאי פשוט ללכת לישון. אפילו תנומה קצרה.
אם בערב, או אחר הצהריים, לכו לישון במקום לזלול.
אכילה מסודרת הבסיס להרזיה
– אכילת ארוחת בוקר חלבונית תפתח את הבוקר נכון.
עכשיו התחילו לשמור על מרווחי זמן ללא נשנושים בין הארוחות.
כדאי לשמור על שלוש שעות רווח בין ארוחה לארוחה.
בין ארוחת הבוקר לארוחת ביניים, לבין ארוחת הצהריים וכדומה.
אם תאכלו ארוחת בוקר שמכילה פחמימות , תתקשו כנראה להתמודד עם הצורך לנשנש במהלך הבוקר, עד ארוחת הצהריים.
אם ההורמונים שלכם משובשים, ואתרם סובלים מתנגודת אינסולין או תנגוד לפטין, או שתיהן – סביר שתתקשו שלא לנשנש בין הארוחות.
אבל, החדשות הטובות הן שהתמודדות הזו הופכת להיות קלה יותר אחרי כמה ימים, ועד אז, נשנשו פלחי ירקות טריים בין הארוחות ושתו מים.
בכל מקרה חשוב שהארוחה האחרונה של היום תהיה לפחות שלוש שעות לפני השינה.
פעילות גופנית – תעורר את הגוף להרזיה
ככל שאדם עוסק יותר בפעילות ספורטיבית סדירה, כן גדלה רגישותו ללפטין ורמתו בדם יורדת, כתוצאה מצמצום מאגרי שומן. זאת כיוון שככל שרקמת השומן קטנה יותר בגוף, כך היא מפרישה פחות לפטין.
על מנת לעזור לאיזון רמות הלפטין עדיף לבצע פעילות גופנית מבוססת על תרגילי כוח (משקולות).
רעבים כל הזמן? לא מפסיקים לנשנש?
הקליקו לקרוא על: מה לאכול כדי לשפר את פעילות הורמון השובע ולהרגיע את פעילות הורמון הרעב
אוכל בריא – בגוף בריא
על מנת לאזן את רמות ההורמונים השונים בגוף כדאי להימנע מצריכה של אוכל מעובד מכל סוג. עיברו לאכול אוכל טבעי, בייתי לא מעובד ולא מתועש.
בנוסף, הימנעו ממקורות אחרים לרעלנים: משקאות מתועשים, חומרי ניקיון וכימיקלים אחרים.
בהחלט ייתכן שמלכתחילה החשיפה המוגברת שלנו לרעלנים היא שגורמת להורמונים בגוף לצאת ממצב מאוזן ולמערכות הגוף שלא לפעול בצורה הנכונה והבריאה שלהם.
המערכת ההורמונלית בגופנו מורכבת ואינה חד משמעית כשמדובר בטיפול בחוסר איזון הורמונלי.
ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל ולקבל מידע נוסף וספציפי למצבכם.
למידע נוסף על הלפטין הקליקו לאתר ויקירפואה
