לפי דיאטת הלחם הופכים את כל יחידות הפחמימות הנכללות בתפריט הדיאטה – ללחם.
כלומר, אפשר לאכול בין שמונה ל- שתיים עשר פרוסות לחם ליום.
כל שלוש ארבע שעות אוכלים מנת לחם.
ההיגיון מאחורי אכילת הלחם הזו הוא שאכילת פחמימות מעלה את רמת האינסולין בדם ויוצר סרוטונין הגורם למצב רוח טוב ורגיעה.
תהליך העיכול הופך את הפחמימות לגלוקוז (לסוכר בדם).
באופן עקרוני מזון המעלה את רמת הסוכר בדם אינו מומלץ.
מסיבה זו מזון המיוצר מקמח לבן (לחם לבן, תפוחי אדמה, סוכר לבן, פסטה רגילה וכד') אינם מומלצים בשום סוג של דיאטה.
הבעיה היא שכשערך הסוכר בדם עולה במהירות, הוא גם יורד במהירות ומשאיר אותנו עם רעב וחשק לנשנש ולאכול מתוקים.
כשאוכלים "פחמימות מורכבות" הנמצאות בדגנים מלאים הן מתפרקות לאט יותר במערכת העיכול, מעלה את רמת האינסולין והסרוטונין בהדרגה ואנו נשארים שבעים ורגועים לאורך זמן.
דיאטת הלחם בנויה על אכילת לחם מלא (פחמימות מורכבות).
בשלב ראשון מומלץ לאכול 8-12 פרוסות לחם ליום עם ממרח לא מתוק אלא עם גבינה רזה, אבוקדו, טחינה, וכד'.
מותר לאכול ירקות, יוגורט ופרי אחד ביום. פעמיים בשבוע ניתן להחליף מספר מנות לחם במנת בשר או דג.
בשלב שני נוספים עוד מרכיבים לתפריט. נוספים פרי אחד או שניים ליום, יותר בשר או דג. אך אסור לערבב פחמימות וחלבונים באותה ארוחה.
אנשים רבים אוהבים את הדיאטה הזו כיון שהיא קלה לביצוע ולא מגיעים לתחושת רעב אלא שובע ורגיעה.
לעומת זאת, דיאטת הלחם אינה מיועדת למשך זמן ממושך.
והכי חשוב, דיאטת הלחם לא עובדת באותה מידה על כל בן אדם.
